פלאפון תקשורת בע"מ נ' חיימוביץ

פסק דין

1.לפניי תביעה כספית, שעניינה תשלום חוב לספקית שירותי טלפון, בגין אי תשלום חוב הנובע משימוש וצריכת שירותי טלפון, בגין עמלות יציאה, תשלומים קבועים ויתרת עלות רכישת ציוד.

רקע ועובדות:

2.התובעת חברה העוסקת בשיווק מכירה והתקנה של מכשירי רדיו – טלפון ומתן שירות למנויים העושים שימוש במכשירים.

בין התובעת ובין הנתבעת נחתמו ביום 4.8.10 הסכמים למתן שירותים על ידי התובעת. לטענת התובעת, לא עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה הכספיות לשלם עבור שירותי התובעת ולפיכך ביטלה התובעת את ההסכם שבין הצדדים והנתבעת נותרה חייבת לה כספים בגין חשבוניות שוטפות שלא שולמו, בגין עמלות יציאה ובגין יתרות רכישה של מכשירים.

3.הנתבעת טוענת, כי בעלה היה הבעלים של חברה בשם דנדורי עסקים בע"מ (להלן:- "החברה"). לחברה זו היו מכשירי טלפון סלולריים והחברה קיבלה שירותים מחברת סלולר אחרת. החברה ביקשה לרכוש מאת התובעת כרטיסי סים ולנייד את מתן השירותים אל התובעת. בין בעלה של הנתבעת ובין סוכן התובעת התנהל משא ומתן והסוכן ביקש לאשר את החברה במשרדי התובעת, בדיקה שאורכת כשבוע או שבועיים.

לטענת הנתבעת, בשלב מסויים, התקשר הסוכן אל הבעל וביקש לבצע את העסקה, כאשר הוא מבקש פרטי כרטיס אשראי, לטענתו, אך ורק לצורך ביצוע העסקה, אך לא לשם חיוב ממש. היות ולבעלה של הנתבעת לא היה כרטיס אשראי, אמר הסוכן, כי ניתן לבצע את העסקה על שם הנתבעת, שלה היה כרטיס, אך במקרה זה, הסכם ההתקשרות יעשה על שם הנתבעת, וכאשר החברה תאושר, ניתן יהיה להעביר את ההסכם על שם החברה.

באותה עת, שהתה הנתבעת עם ילדיה בבריכה והסוכן הגיע אל הנתבעת לבריכה, החתים אותה על המסמכים, כשהוא מסביר לה שחתימתה נדרשת באופן זמני ולאחר שהחברה תאושר, תעבור העסקה על שם החברה.

בנוסף, היות והיה צריך לנייד את מספרי הטלפון מהחברה האחרת לתובעת, החתים הסוכן את הנתבעת על מסמך, המהווה הצהרה, כי אותם מספרי טלפון הם מספרים שהם שימושה וכי יש לה הסמכות לחתום על הסכם הניוד.

הנתבעת טוענת, כי הסוכן התחייב לפניה בנוגע לתנאי עסקה מסויימים, כגון קבלת זיכוי מהחברה הקודמת בגין ניוד מספרים, תשלום חודשי קבוע בגין דמי מנוי של 49 לעומת 100 ₪ שבהם חוייבה בפועל וכן ציין הסוכן, כי במקרה של ניתוק קבוע לא יהיה קנס יציאה, כאשר בפועל חוייבה הנתבעת בקנסות יציאה.

לטענת הנתבעת, לאחר שהסוכן הציג לפניה מצגי שווא לפיהם לא תאלץ לשלם דבר בגין העסקה וכי בסופו של יום יחתם הסכם עם החברה, דבר שלא נעשה בפועל, היא אינה חייבת לשלם לתובעת מאומה בגין שירותי התובעת.

4.בתשובה לטענותיה אלה של הנתבעת הוגש תצהיר מטעם הסוכן, אשר ציין, כי אמנם המשא ומתו נוהל עם בעלה של הנתבעת, אשר ביקש לנייד מכשירי טלפון של החברה שבבעלותו. אלא שבדיקת החברה העלתה, כי לא ניתן יהיה לבצע עמה התקשרות והבעל ציין, כי בדעתו להקים חברה חדשה. בינתיים ביקש הבעל לבצע את העסקה על שם אשתו. הסוכן טוען, כי הוסכם על פרטי עסק זהים לאלו שסוכמו עם החברה והוסבר, כי במידה והחברה החדשה שתוקם תאושר, תועבר העסקה על שם החברה.

ביחס להצהרתה של הנתבעת, כי מדובר במכשירים שהם על שמה, טוען הסוכן, כי שאל את הנתבעת האם המכשירים הם על שמה וזו השיבה בחיוב.

בנוגע לעמלות יציאה טוען הסוכן, כי הדגיש בפני הנתבעת, כי תהיינה עמלות יציאה בגין המסלול בלבד, בסכום של 1,800 ₪.

5.בנוסף לתצהירו זה של הסוכן, הוגש תצהירה של הגב' אושרת יוספי, עובדת התובעת (לאחר שבתחילה הוגש תצהיר עובד אחר, אשר הוחלף בתצהירה של הגב' יוספי).

הגב' יוספי התייחסה בתצהירה באופן כללי לפרטים הטכניים ולחיובים הכספיים, כפי שהם מופיעים בספרי התובעת.

בנוסף, לאחר שבמשא ומתן שנוהל בין הצדדים הסתבר, כי במסגרת טענותיה של הנתבעת, כי לא רכשה מכשירי טלפון מאת התובעת, מתייחסת הנתבעת גם למכשירים קבועים לרכב שנרכשו ושחוייבו, הוגש תצהיר משלים מטעם העדה, בו הצביעה על כך שממכשירי הטלפון מהרכב בוצעו שיחות טלפון על ידי המנויים (תוך השוואת מספרי הטלפון שמהם שוחחו יושבי הרכב עם מספרי טלפון זהים שעמם שוחחו מהטלפון הנייד) ומכאן ביקשה התובעת ללמוד, כי אמנם נרכשו גם מכשירי הטלפון הקבועים לרכב.

6.בישיבת ההוכחות שהתקיימה נחקרו על תצהירים הן הנתבעת והן הסוכן. הנתבעת ויתרה על חקירתה של הגב' יוספי, שתצהירה עסק כאמור בעניינים הטכניים וזאת אף שהנתבעת קיבלה לידיה את התצהיר המשלים הנוגע לשיחות הטלפון שבוצעו מהמכשירים הקבועים רק ערב הדיון.

בעלה של הנתבעת לא התייצב לדיון ולפיכך לא העיד ותצהירו שהוגש, לפיכך, כאילו לא הוגש.

7.הצדדים סיכמו בעל פה בתוך הדיון, כאשר בסיומו הצטמצמה המחלוקת לשאלת עמלות היציאה וכן לשאלת רכישתם של המכשירים הקבועים לרכב, כאשר הנתבעת מאשרת, כי עליה לשלם בגין השירותים השוטפים.